מצווה 420: מצות קריאת שמע שחרית וערבית

מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית – שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לִקְרוֹת בְּכָל יוֹם עַרְבִית וְשַׁחֲרִית פָּסוּק אֶחָד מִן הַתּוֹרָה שֶׁבְּסֵדֶר זֶה, וְזֶהוּ (דברים ו ד) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד, וְעַל פָּסוּק זֶה נֶאֱמַר (שם) וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ, וּבָא הַפֵּרוּשׁ עַל זֶה (ברכות י, ב) בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִים וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם קָמִים, וְקָא מַשְׁמַע לְהוּ לְרַבָּנָן (שם), שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִין יִקָּרֵא כָּל הַלַּיְלָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, וּכְעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (ויקרא כו ו) וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד. וְכֵן לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף (במדבר כג כד). דְּמַשְׁמַע כָּל שְׁעַת שְׁכִיבָה. וְעוֹד שֶׁבְּנֵי אָדָם חֲלוּקִים הֵם בְּמִדּוֹתָם בְּעִנְיַן הַשְּׁכִיבָה, יֵשׁ מֵהֶם שֶׁאֵינָם שׁוֹכְבִים עַד חֲצִי הַלַּיְלָה, וְיֵשׁ עַד סוֹפָהּ, וְיֵשׁ שֶׁשּׁוֹכְבִים מִיָּד בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה, וּמִפְּנֵי כֵן אָמְרוּ (שם), שֶׁזְּמַן קְרִיאַת שְׁמַע בָּעֲרָבִין מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן, דְּהַיְנוּ צֵאת הַכּוֹכָבִים, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, וְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם קָמִים מַשְׁמַע לְהוּ מִתְּחִלַּת הַיּוֹם, כְּלוֹמַר, כְּשֶׁהַבֹּקֶר אוֹר כְּשֶׁאָדָם מַכִּיר אֶת חֲבֵרוֹ בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת, עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת שְׁלֵמוֹת (רמב"ם שם א יא). וְלָא מַשְׁמַע לְהוּ הַקִּימָה כָּל הַיּוֹם כְּמוֹ הַשְּׁכִיבָה, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ אֶחָד מִבְּנֵי אָדָם שֶׁהוּא בָּרִיא שֶׁיָּקוּם מִמִּטָּתוֹ בְּסוֹף הַיּוֹם אוֹ אֲפִלּוּ בְּאֶמְצָעוֹ. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם ט, ב) בִּקְרִיאַת שְׁמַע דְּשַׁחֲרִית דְּמִכָּל מָקוֹם מִכָּאן וְאֵילָךְ, כְּלוֹמַר, מִסּוֹף שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת עַד סוֹף הַיּוֹם, מִי שֶׁלֹּא קָרָא לֹא הִפְסִיד, שֶׁלֹּא יוּכַל לִקְרוֹתָהּ עִם בִּרְכוֹתֶיהָ.

ספר החינוך מפנה אל דברים ו ד.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד, וְעַל פָּסוּק זֶה נֶאֱמַר (שם) וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ, וּבָא הַפֵּרוּשׁ עַל זֶה (ברכות י, ב) בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִים וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם קָמִים, וְקָא מַשְׁמַע לְהוּ לְרַבָּנָן (שם), שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִין יִקָּרֵא כָּל הַלַּיְלָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, וּכְעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (ויקרא כו ו) וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. שֶׁרָצָה הַשֵּׁם לְזַכּוֹת עִמּוֹ שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם מַלְכוּתוֹ וְיִחוּדוֹ בְּכָל יוֹם וָלַיְלָה כָּל הַיָּמִים שֶׁהֵם חַיִּים, כִּי בִּהְיוֹת הָאָדָם בַּעַל חֹמֶר, נִפְתֶּה אַחַר הַבְלֵי הָעוֹלָם וְנִמְשָׁךְ לְתַאֲווֹתָיו צָרִיךְ עַל כָּל פָּנִים זִכָּרוֹן תְּמִידִי בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם לְשָׁמְרוֹ מִן הַחֵטְא, עַל כֵּן הָיָה מֵחַסְדּוֹ לְזַכּוֹתֵנוּ וְצִוָּנוּ לְזָכְרוֹ שְׁנֵי הָעִתִּים הָאֵלֶּה בְּקֶבַע וּבְכַוָּנָה גְּמוּרָה, אַחַת בַּיּוֹם לְהוֹעִיל לְכָל מַעֲשֵׂינוּ שֶׁבַּיּוֹם, כִּי בִּהְיוֹת הָאָדָם זוֹכֵר בַּבֹּקֶר אַחְדוּת הַשֵּׁם וּמַלְכוּתוֹ, וְכִי הַשְׁגָּחָתוֹ וִיכָלְתּוֹ עַל הַכֹּל, וְיִתֵּן אֶל לִבּוֹ כִּי עֵינָיו פְּקוּחוֹת עַל כָּל דְּרָכָיו, וְכָל צְעָדָיו יִסְפֹּר, לֹא יִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ דָּבָר מִכָּל דְּבָרָיו, וְלֹא יוּכַל מִמֶּנּוּ לְהַחְבִּיא אַחַת מִכָּל מַחְשְׁבוֹתָיו הֲלֹא יִהְיֶה לוֹ לְמִשְׁמָר מַחְשַׁבְתּוֹ זֹאת וְהוֹדָאַת פִּיו בַּדָּבָר הַזֶּה כָּל הַיּוֹם הַהוּא, וְיִהְיֶה לוֹ הוֹדָאַת הַלַּיְלָה בָּזֶה גַּם כֵּן לְמִשְׁמָר כָּל הַלַּיְלָה. וּמִפְּנֵי שֶׁיְּסוֹד הַמִּצְוָה מָה שֶׁזָּכַרְנוּ חִיְּבוּנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בָּהּ בְּכַוָּנַת הַלֵּב, וְאָמְרוּ שֶׁאִם לֹא כִּוֵּן לִבּוֹ בָּהּ לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, שֶׁאֵין אָדָם נִזְכָּר בְּשׁוּם דָּבָר אֶלָּא אִם כֵּן יָשִׂים כַּוָּנָתוֹ בּוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּבְרָכוֹת פֶּרֶק הָיָה קוֹרֵא (ברכות יג ב) תָּנוּ רַבָּנַן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד, עַד כָּאן צְרִיכָה כַּוָּנַת הַלֵּב. וְהִצְרִיכוּנוּ לְהַאֲרִיךְ בְּאֶחָד, וְכִדְתַנְיָא הָתָם סוּמְכוֹס בֶּן יוֹסֵף אוֹמֵר כָּל הַמַּאֲרִיךְ בְּאֶחָד מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו, וְאָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב וּבַדָּלֶ"ת, אָמַר רַב אָשֵׁי וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲטֹף בַּחֵי"ת. וְאָמְרוּ שָׁם עַד כַּמָּה יִהְיֶה אֲרִיכוּת זֶה? וְהָיְתָה הַתְּשׁוּבָה עַד כְּדֵי שֶׁתַּמְלִיכֵהוּ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּבְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, כְּלוֹמַר, שֶׁתְּכַוֵּן שֶׁמֶּמְשַׁלְתּוֹ בַּכֹּל הִיא, וְאֵין כָּל דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּנּוּ, וּבְחֶפְצוֹ קִיּוּם כָּל הַדְּבָרִים.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) שֶׁחִיּוּב פָּסוּק רִאשׁוֹן מִן הַפָּרָשָׁה הוּא מִן הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, אֲבָל חֲכָמִים חִיְּבוּנוּ לִקְרוֹת שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת, שֶׁהֵן שְׁמַע וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ, וַיֹּאמֶר. וּמַקְדִּימִין (רמב"ם שם א, ב) לִקְרוֹת פָּרָשַׁת שְׁמַע שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צִוּוּי עַל יִחוּד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַהֲבָתוֹ וְתַלְמוּד תּוֹרָתוֹ, שֶׁהוּא הָעִקָּר הַגָּדוֹל שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ, וְאַחֲרֶיהָ פָּרָשַׁת וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צִוּוּי עַל שְׁאָר הַמִּצְוֹת כֻּלָּן, וְאַחֲרֶיהָ פָּרָשַׁת צִיצִית, שֶׁגַּם הִיא יֵשׁ בָּהּ צִוּוּי עַל זְכִירַת כָּל הַמִּצְוֹת, וְאִם כֵּן, בֶּאֱמֶת, בִּהְיוֹת הָאָדָם זוֹכֵר אֵלֶּה בְּכָל יוֹם פַּעַם אַחַת וּבְכָל לַיְלָה פַּעַם אַחֶרֶת בְּכַוָּנָה, יִנָּצֵל מִן הָעֲבֵרוֹת עַל כָּל פָּנִים אִם יֵשׁ דַּעַת בּוֹ.

וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים אֲבָל לֹא בִּנְקֵבוֹת, לְפִי שֶׁהִיא מִכְּלַל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא, שֶׁהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְלֹא קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע בְּכָל יוֹם וּבְכָל לַיְלָה בִּזְמַנָּהּ שֶׁקָּבְעוּ לָהּ חֲכָמִים בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה. וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בסוף ספר המצוות ד"ה ואתה אם תבין) מָנָה בְּחֶשְׁבּוֹן הַמִּצְוֹת קְרִיאַת שְׁמַע בַּיּוֹם מִצְוָה אַחַת, וּבַלַּיְלָה מִצְוָה אַחֶרֶת, לְפִי שֶׁזְּמַנָּהּ שֶׁל זוֹ לֹא זְמַנָּהּ שֶׁל זוֹ, וְזוֹ אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת זוֹ.

• Deuteronomy 6:7
• Berakhot 10b
• Leviticus 26:6
• Numbers 23:24
• Berakhot 9b
• Berakhot 13b