ספר דברים
מצווה 419: מצות תלמוד תורה
ספר החינוך תי״טדברים ו ז
המצווה בספר החינוך
מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה – מִצְוַת עֲשֵׂה לִלְמֹד חָכְמַת הַתּוֹרָה וּלְלַמְּדָהּ, כְּלוֹמַר כֵּיצַד נַעֲשֶׂה הַמִּצְוֹת, וְנִשָּׁמֵר מִמָּה שֶׁמְּנָעָנוּ הָאֵל מִמֶּנּוּ, וְלָדַעַת גַּם כֵּן מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה עַל כִּוּוּן הָאֱמֶת, וְעַל כָּל זֶה נֶאֱמַר (דברים ו ז) וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי שם) בָּנֶיךָ אֵלּוּ תַּלְמִידֶיךָ, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִים בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ב ג) וַיֵּצְאוּ בְּנֵי הַנְּבִיאִים, וְשָׁם נֶאֱמַר וְשִׁנַּנְתָּם שֶׁיִּהְיוּ מְסֻדָּרִים בְּתוֹךְ פִּיךָ, כְּשֶׁאָדָם שׁוֹאַלְךָ דָּבָר אַל תְּהֵא מְגַמְגֵּם לוֹ, אֶלָּא תְּהֵא אוֹמֵר לוֹ מִיָּד. וְנִכְפְּלָה מִצְוָה זוֹ בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ה א) וּלְמַדְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם (שם יא יט).
המקור בתורה
ספר החינוך מפנה אל דברים ו ז.
וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי שם) בָּנֶיךָ אֵלּוּ תַּלְמִידֶיךָ, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִים בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ב ג) וַיֵּצְאוּ בְּנֵי הַנְּבִיאִים, וְשָׁם נֶאֱמַר וְשִׁנַּנְתָּם שֶׁיִּהְיוּ מְסֻדָּרִים בְּתוֹךְ פִּיךָ, כְּשֶׁאָדָם שׁוֹאַלְךָ דָּבָר אַל תְּהֵא מְגַמְגֵּם לוֹ, אֶלָּא תְּהֵא אוֹמֵר לוֹ מִיָּד
שורש המצווה בספר החינוך
שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ יָדוּעַ, כִּי בַּלִּמּוּד, יֵדַע הָאָדָם דַּרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזוּלָתוֹ לֹא יֵדַע וְלֹא יָבִין, וְנֶחְשָׁב כִּבְהֵמָה.
פרטים שמונה ספר החינוך
מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מב, א) מֵאֵימָתַי מַתְחִיל הָאָב לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ תּוֹרָה? מִשֶּׁיַּתְחִיל לְדַבֵּר מְלַמְּדוֹ, תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה (דברים לג ד), וּפָסוּק רִאשׁוֹן מִקְּרִיאַת שְׁמַע שֶׁהוּא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר כָּךְ מְלַמְּדוֹ מְעַט מְעַט מִפְּסוּקֵי הַתּוֹרָה, עַד שֶׁיְּהֵא בֶּן שֵׁשׁ אוֹ בֶּן שֶׁבַע שֶׁמּוֹלִיכוֹ אֵצֶל מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת. וְרָאוּי לְכָל בֶּן דַּעַת שֶׁיִּתֵּן לִבּוֹ שֶׁלֹּא לְהַכְבִּיד עַל הַיֶּלֶד בַּלִּמּוּד בְּעוֹדֶנּוּ רַךְ הָאֵבָרִים וְרַךְ הַלֵּבָב, עַד שֶׁיִּגְדַּל וְיִתְחַזֵּק כֹּחַ לִבּוֹ וְתֹקֶף אֵיבָרָיו, וְעַצְמוֹתָיו יִמְלְאוּ מֹחַ, וְיוּכַל לִסְבֹּל יְגִיעַת הַלִּמּוּד, וְלֹא יִקְרֶנּוּ חֹלִי הַהִתְעַלְּפוּת בְּסִבַּת הַיְּגִיעָה הָרַבָּה עָלָיו, וְאוּלָם אַחַר הִתְחַזֵּק כֹּחוֹ וְיֵאוֹרוּ עֵינָיו לְהָבִין לְקוֹל מוֹרָיו, אָז רָאוּי וְכָשֵׁר הַדָּבָר, וּמְחֻיָּב לְהָבִיא צַוָּארוֹ בְּעֻלָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְלֹא יְרַפּוּהוּ מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, וְיַשְׁקוּהוּ תָּמִיד מִיֵּין רִקְחָהּ וְיַאֲכִילוּהוּ מִדִּבְשָׁהּ.
נוהג המצווה לפי ספר החינוך
וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים אֲבָל לֹא בִּנְקֵבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא יט) בְּנֵיכֶם. וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קדושין כט, ב) וְלֹא בְּנוֹתֵיכֶם. וְכֵן אִשָּׁה אֵינָהּ חַיֶּבֶת לְלַמֵּד אֶת בְּנָהּ, דְּכָל שֶׁאֵינוֹ בְּחִיּוּב לִלְמֹד אֵינוֹ בְּחִיּוּב לְלַמֵּד. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם רָאוּי לְכָל אִשָּׁה לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא יְהוּ בָּנֶיהָ עַמֵּי הָאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ מְצֻוָּה מִדִּין הַתּוֹרָה, וְשָׂכָר טוֹב יֵשׁ לָהּ בַּעֲמָלָהּ (עפ"י סוטה כא א). וְגַם הָאִשָּׁה שֶׁלָּמְדָה תּוֹרָה שָׂכָר יֵשׁ לָהּ, וְאַף עַל פִּי כֵן צִוּוּ חֲכָמִים (סוטה כ א) שֶׁלֹּא יְלַמֵּד אָדָם לְבִתּוֹ תּוֹרָה, לְפִי שֶׁדַּעַת הַנָּשִׁים קַלָּה, וּמוֹצִיאִין דִּבְרֵי תּוֹרָה לְדִבְרֵי הֲבַאי בַּעֲנִיּוּת דַּעְתָּן. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְלֹא לִמֵּד אֶת בְּנוֹ תּוֹרָה עַד שֶׁיֵּדַע לִקְרוֹת בְּסֵפֶר תּוֹרָה וְיָבִין פֵּרוּשׁ הַכְּתוּבִים כִּפְשָׁטָן בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה, וְכֵן כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ סִפֵּק בְּיָדוֹ לִלְמֹד בְּשׁוּם צַד הוּא בִּכְלַל עֲשֵׂה זֶה, וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל מְאֹד אִם לֹא יְקַיְּמֶנּוּ, כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת הִיא אֵם לְכֻלָּן.
מקורות קשורים
נוסח המקור: Vocalized Edition. הקטעים מובאים לצורכי לימוד ואינם פסק הלכה למעשה.