ספר שמות
מצווה 33: מצות כיבוד אב ואם
ספר החינוך ל״גשמות כ יב
המצווה בספר החינוך
מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם – לְכַבֵּד הָאָב וְהָאֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ יב) כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ וְגוֹ'. וּבָא הַפֵּרוּשׁ (קדושין לא, ב) אֵי זֶהוּ כִּבּוּד, מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה מַלְבִּישׁ וּמְכַסֶּה מַכְנִיס וּמוֹצִיא.
המקור בתורה
ספר החינוך מפנה אל שמות כ יב.
כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ וְגוֹ'
שורש המצווה בספר החינוך
מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ, שֶׁרָאוּי לוֹ לָאָדָם שֶׁיַּכִּיר וְיִגְמֹל חֶסֶד לְמִי שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ טוֹבָה, וְלֹא יִהְיֶה נָבָל וּמִתְנַכֵּר וּכְפוּי טוֹבָה שֶׁזּוֹ מִדָּה רָעָה וּמְאוּסָה בְּתַכְלִית לִפְנֵי אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים. וְשֶׁיִּתֵּן אֶל לִבּוֹ כִּי הָאָב וְהָאֵם הֵם סִבַּת הֱיוֹתוֹ בָּעוֹלָם, וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת רָאוּי לוֹ לַעֲשׂוֹת לָהֶם כָּל כָּבוֹד וְכָל תּוֹעֶלֶת שֶׁיּוּכַל, כִּי הֵם הֱבִיאוּהוּ לָעוֹלָם, גַּם יָגְעוּ בּוֹ כַּמָּה יְגִיעוֹת בְּקַטְנוּתוֹ, וּכְשֶׁיִּקְבַּע זֹאת הַמִּדָּה בְּנַפְשׁוֹ יַעֲלֶה מִמֶּנָּה לְהַכִּיר טוֹבַת הָאֵל בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא סִבָּתוֹ וְסִבַּת כָּל אֲבוֹתָיו עַד אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְשֶׁהוֹצִיאוֹ לַאֲוִיר הָעוֹלָם וְסִפֵּק צָרְכּוֹ כָּל יָמָיו וְהֶעֱמִידוֹ עַל מַתְכֻּנְתּוֹ וּשְׁלֵמוּת אֵבָרָיו, וְנָתַן בּוֹ נֶפֶשׁ יוֹדַעַת וּמַשְׂכֶּלֶת, שֶׁאִלּוּלֵי הַנֶּפֶשׁ שֶׁחֲנָנוֹ הָאֵל, יִהְיֶה כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין, וְיַעֲרִיךְ בְּמַחְשַׁבְתּוֹ כַּמָּה וְכַמָּה רָאוּי לְהִזָּהֵר בַּעֲבוֹדָתוֹ בָּרוּךְ הוּא.
פרטים שמונה ספר החינוך
דִּינֵי הַמִּצְוָה, כְּגוֹן כִּבּוּד זֶה מִנִּכְסֵי מִי חַיָּב לַעֲשׂוֹתוֹ אִם מִשֶּׁל אָב אוֹ מִשֶּׁל עַצְמוֹ, וַהֲלָכָה (שם לב א) מִשֶּׁל אָב אִם יֵשׁ לוֹ נְכָסִים לָאָב וְאִם לָאו יְחַזֵּר הַבֵּן אֲפִילּוּ עַל הַפְּתָחִים (עי' ירושלמי קידושין א ז) וְיַאֲכִיל אָבִיו, וְכִבּוּד אָב וְאֵם אֵי זֶה קוֹדֵם וְעַד הֵיכָן כִּבּוּד אָב, וְאִם מָחַל עַל כְּבוֹדוֹ אִם יִהְיֶה מָחוּל. וְאִם יִרְאֶנּוּ עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה בְּאֵיזֶה לָשׁוֹן יִמְנָעֵהוּ, וְאִם יְצַוֵּהוּ אָבִיו לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁלֹּא יַאֲמִינֵהוּ בָּזֶה, וְכִי חַיָּב לְכַבְּדוֹ בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ, וְכֵיצַד הוּא הַכִּבּוּד בְּמוֹתוֹ, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים בְּקִדּוּשִׁין וּקְצָת מֵהֶן בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים מֵהַגְּמָרָא (יו"ד סימן ר"מ).
נוהג המצווה לפי ספר החינוך
וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת (קידושין לא, א) כָּל זְמַן שֶׁאֶפְשָׁר לָהֶן, כְּלוֹמַר בְּכָל עֵת שֶׁלֹּא יִמְנְעוּ אוֹתָן בַּעְלֵיהֶן. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ, בִּטֵּל עֲשֵׂה וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל מְאֹד שֶׁנַּעֲשָׂה כְּמִתְנַכֵּר לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְאִם יֵשׁ כֹּחַ בְּבֵית דִּין כּוֹפִין אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה (במצוה ו) שֶׁבְּבִטּוּל עֲשֵׂה כּוֹפִין בֵּית דִּין.
מקורות קשורים
נוסח המקור: Vocalized Edition. הקטעים מובאים לצורכי לימוד ואינם פסק הלכה למעשה.