הלוח היהודי: תאריכים, חגים וזמנים
מבנה הלוח העברי והקשר בין תאריך, מקום, חגים, קריאת התורה וזמני היום.
הלוח העברי הקבוע הוא לוח ירחי־שמשי. ברוב השנים יש שנים־עשר חודשים, ובשנה מעוברת נוסף אדר א׳; שבע מתוך כל תשע־עשרה שנים הן מעוברות.
בלוח הקבוע רצף התאריכים העבריים זהה בארץ ישראל ובחוץ לארץ, אך התאריך מתחלף בערב לפי המקום שבו נמצאים. מספר ימי החג ומחזור קריאת התורה עשויים אף הם להשתנות. זמני היום תלויים בתאריך, בקואורדינטות, באזור הזמן ובשיטת החישוב המוצגת.
יום יהודי מתחיל בערב, ואילו כלי המרה רבים מקבלים תאריך אזרחי. באירוע שהתרחש סמוך לשקיעה חשוב לציין את המקום ואת השעה, ולא להסתפק בתאריך הלועזי.
מה תקבלו במדרגה
- ·הקשר בין תאריך עברי לתאריך לועזי
- ·תצוגת אירועים לפי לוח ארץ ישראל או חוץ לארץ
- ·זמני יום המחושבים לפי עיר ושיטה מוצגת
- ·קישורים לפרשה, לחגים ולמקורות לימוד
שאלות נפוצות
איך בנוי הלוח העברי?
זהו לוח ירחי־שמשי קבוע. החודשים עוקבים אחר מחזור הירח, ושבע שנים מעוברות בכל מחזור של תשע־עשרה שנה מסייעות לשמור את החגים בעונתם.
האם התאריך העברי שונה בארץ ובחוץ לארץ?
רצף התאריכים בלוח זהה, אך כל תאריך עברי מתחיל בערב לפי המקום שבו נמצאים. נוסף על כך, מספר ימי החג וקריאת התורה עשויים להשתנות בין ארץ ישראל לחוץ לארץ.
מתי נכנסת שבת?
מקבלים את השבת לפני השקיעה מדין תוספת שבת, וזמן הדלקת הנרות המקומי נקבע לפני השקיעה. משעת השקיעה מתייחסים לבין השמשות כשבת. לקביעת צאת השבת יש שיטות מקובלות שונות, ויש לנהוג לפי מנהג הקהילה.
מדוע ראש חודש נמשך לפעמים יומיים?
כאשר החודש היוצא מלא, יום ל׳ שלו ויום א׳ של החודש הבא מצוינים כראש חודש. כאשר החודש היוצא חסר, ראש חודש חל רק ביום א׳. ראש חודש אינו פשוט שם אחר לרגע המולד.