ברכות ב׳ ע״א - מאימתי קורין את שמע
ברכות ב׳ ע״א פותחת את התלמוד הבבלי בניתוח זמן קריאת שמע של ערבית. הדיון מחבר בין לשון המקרא, עבודת המקדש, טהרת הכהנים והגדרת הזמן למעשה.
רעיונות מרכזיים
- פתיחת התלמוד
- צאת הכוכבים וקריאת שמע
- לימוד לשוני ומעשי
הטקסט
מתני׳ מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה דברי רבי אליעזר.
וחכמים אומרים עד חצות.
רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר.
מעשה ובאו בניו מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע אמר להם אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות ולא זו בלבד אמרו אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר
הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה:
גמ׳ תנא היכא קאי דקתני מאימתי
ותו מאי שנא דתני בערבית ברישא לתני דשחרית ברישא
תנא אקרא קאי דכתיב בשכבך ובקומך והכי קתני זמן קריאת שמע דשכיבה אימת משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן
ואי בעית אימא יליף מברייתו של עולם דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד
אי הכי סיפא דקתני בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה לתני דערבית ברישא.
תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית עד דקאי בשחרית פריש מילי דשחרית והדר פריש מילי דערבית:
אמר מר משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה משעת צאת הכוכבים לתני משעת צאת הכוכבים.
מלתא אגב אורחיה קמשמע לן כהנים אימת קא אכלי בתרומה משעת צאת הכוכבים והא קמשמע לן דכפרה לא מעכבא כדתניא ובא השמש וטהר ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.
וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש והאי וטהר טהר יומא
שאלות ותשובות
מדוע התלמוד פותח בקריאת שמע של ערבית?
הגמרא מציעה שני הסברים מן הפסוקים: בפרשת שמע שכיבה נזכרת לפני קימה, ובבראשית הערב נמנה לפני הבוקר.
איזה זמן מעשי הסוגיה מבררת?
הסוגיה בוחנת את סימן המשנה — הזמן שבו הכהנים חוזרים לאכול בתרומה — ומזהה אותו עם צאת הכוכבים.
המשך לימוד
הטקסט מוצג באמצעות ספריא; פרטי המהדורה והרישיון מופיעים בדף המקור: Berakhot 2a